נשיקה גורלית
היי, יש לי חבר כבר שבועיים. בשבוע הראשון לחברות שלנו התקדמנו ממש מהר, יומיים אחריי הקשר התחלנו להיצתרפת, אבל נבהלתי והפסקתי את הנשיקה. חשוב לי לציין שלא התנשקתי לפני זה. פחדתי שאולי אני לא אתנשק טוב או שזה כל מה שהוא רוצה... כשהיה לנו שבוע ביחד נפרדנו (ביוזמה משותפת) וחשבתי הרבה שזה בגלל הנשיקה אבל, אחרי שבוע חזרנו. היום אנחנו שבועיים ביחד ואני כבר נורא רוצה את הנשיקה הזאת, אבל פוחדת שיקרה מה שקרה בפעם הקודמת... מה לעשות?!

מבולבלת יקרה,
תשמעי, סך הכל מצבך לא רע בכלל. הפרידה הזאת היתה יכולה להימשך ולהשאיר את שניכם מתוסכלים, אבל עשיתם בשכל וחזרתם להיות ביחד כי אתם בעצם אוהבים אחד את השני. כדי שלא יקרה מה שקרה בפעם הקודמת, את צריכה לשאול את עצמך האם את באמת מוכנה לנשיקה. האם את כבר לא חוששת שזה כל מה שהוא רוצה? האם את מרגישה ביטחון? אם את מרגישה טוב ובטוח איתו, אז תני לנשיקה לבוא בזמן שלה. זה יבוא כששניכם תהיו במצב-רוח ובמקום המתאים – בסוף טיול של ערב, אחרי יציאה כשהוא מלווה אותך הביתה, באמצע סרט... קצת סבלנות ולהירגע, והכל יהיה בסדר. דרך אגב, כמה שזה יבוא יותר מאוחר – ככה זה יהיה יותר מיוחד ומרגש כשהרגע באמת יגיע.


הי אתה, תעזוב את החברה שלי!
היי דפנה,
אני בכיתה ה' מחיפה. יש לי חברה מעל לשבוע והכל טוב ויפה. מה שלא יפה הוא שילד מהכיתה שלי (ילד היפראקטיבי ומופרע) לא מפסיק להציק לי ולה, בעיקר לה, מתקרב אליה ואני די מקנא אפשר לומר... עכשיו, היא לא אומרת אותו למורה,  היא מרחמת עליו ומתחשבת בו. אבל בי- בחבר שלה, היא לא מתחשבת!! אני מבקש ממנו אלפי פעמים להתרחק ממנה ושיש עוד מלא בנות בכיתה, רווקות שישמחו שהוא ידבר איתן, וזה לא מעניין אותו. השאלה היא האם אני צריך לקחת את העניין ולהעמיד אותו לשיחה רצינית? אני ממש מתוסכל ומבולבל, ולא נעים לי שהוא מתקרב אליה. אגב הוא ילד סוטה- למשל: חברה שלי התחפשה בפורים והשמלה הגיעה עד לתחילת הברך והוא מנסה להסתכל לה מתחת לשמלה הקצרה ואחר כך בא ואומר לי שכמעט ראו לה את התחתונים, דוחה ומגעיל. בקיצור, מה אני אמור לעשות?!

מעוצבן יקר,
מה שאני באמת חושבת שאתה צריך לעשות זה אותו הדבר שהחברה שלך עושה – להתעלם. זה לא נשמע לי שהיא אוהבת אותו או שיש לו סיכוי איתה, זה רק נשמע כאילו היא קצת מרחמת עליו. בזה שאתה נכנס איתו ראש בראש ומתעצבן עליו אתה בעצם נותן לו כוח להשפיע עליכם. אני חושבת שמי שצריך שיחה רצינית זה אתה והחברה שלך, לא אתה והוא. תגיד לה שזה גורם לך לקנא ותשאל אותה אם יש לך סיבה, אם יש לה איזה רגש אליו. רוב הסיכויים שהיא תגיד שממש לא. אם ככה, תחליטו ביחד שאתם פשוט מתעלמים ממנו ומחכים שהוא ימצא משהו יותר מעניין להתעסק בו. באותו הזמן, תנסה לפתח את הקשר איתה בעוד תחומים. תיפגשו, תצאו, תדברו הרבה. ככל שיהיו לכם יותר תחומי עניין משותפים חוץ מההצקות של הילד הזה, ככה המשקל שלו בחיים שלך ירד. נכון אומרים שעדיף להיות חכם מאשר צודק? אתה יכול להמשיך להתייחס אליו, ואתה תצא ממש צודק. הוא באמת נשמע אידיוט מושלם. אבל למען מערכת-היחסים שלך, הרבה יותר חשוב להיות חכם ולמצוא דרכים לטפח את הקשר.

חברים אבל לא מדברים
היי דפנה, יש לי חבר שקוראים לו עודד (שם בדוי), אני מאוד אוהבת אותו, ואולי גם הוא אותי, אבל זה לא בטוח. אני והוא בקושי מדברים, כי אנחנו ביישנים. אהבתי אותו עוד לפני שהיינו חברים, היינו ידידים ממש טובים ואז הוא הציע לי חברות והסכמתי. עכשיו אנחנו בקושי מדברים, והוא בכלל לא שם עלי, ואנחנו חברים! זה ממש מעצבן אותי, אני לא יודעת כבר מה לעשות, החברות שלנו מסתכמת בריקוד בבת-מצוות וזהו! שום דבר מעבר, אפילו לא לדבר! זה כבר ממש מעצבן אותי, היה לנו יותר טוב כשהיינו ידידים, אבל אם אני אפרד ממנו, הוא יכול להיעלב, ואז לא נחזור להיות ידידים. חוץ מזה, אני אוהבת אותו גם ככה, אבל אם נמשיך להיות חברים ככה, למה זה טוב?! אני ממש בדילמה, ולא יודעת מה לעשות.

מתלבטת יקרה,
אני מנסה לחשוב למה לפני שהייתם חברים דיברתם יותר והקשר שלכם היה יותר טוב. אולי זה היה בגלל שכל הזמן היתה השאלה: "מה הולך להיות?" שריחפה באוויר. היתה סקרנות והתלהבות, וזה חיבר אתכם אחד לשני. לא בטוח שבאמת הייתם מדברים יותר, אבל השאלה "הוא רוצה אותי? הוא לא רוצה אותי?" מילאה אותך ונתנה לך תחושה שכל הזמן יש אקשן. אוקיי, אז עכשיו את יודעת שהוא רוצה אותך, והוא יודע שאת רוצה אותו. אז במקום להתלונן ולהתעצבן (על מי? מי בכלל אשם כאן?) – תתחילי לדבר איתו! יש מליון דרכים, גם אם אתם ביישנים. למשל, חברה שלי היתה בקשר של מכתבים עם מישהו חצי שנה. חצי שנה הם כתבו אחד לשני מכתבים ארוכים, כמעט כל יום. מה דעתך על זה? אפשר גם לדבר דרך המחשב באייסיקיו, או בטלפון. את גם יכולה להציע לו לעשות משהו, חוץ מלרקוד במסיבות בת-מצווה. את יכולה להציע לו לבוא אלייך יום אחד לראות סרט, למשל. אז אוקיי, הצעד הראשון יהיה קשה, אבל מה עדיף, להישאר במצב הזה? קחי אומץ ואני מבטיחה לך שאחרי הפעם הראשונה זה יהיה יותר קל. מבטיחה.
אם גם אתם רוצים לשאול שאלה כתבו לדפנה ב- ahava.bareshet@gmail.com